04-693-1021 Info@Mifne-Autism.com

הפרעות בהתפתחות הקשר ספקטרום האוטיזם

מקבץ שאלות ותשובות

מהו אוטיזם?

אוטיזם עפ"י DSM-5 ספר ההגדרות של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי המעודכן לשנת 2013, הנו הפרעה התפתחותית בתחום הקשר והתקשורת, המאפיינת בשני מישורים: | 1. חסך באינטראקציה ותקשורת חברתית או קשר עם הזולת (היעדר קשר עין, קשר עין נמוך, היעדר שיתוף בהנאה,חסך בתקשורת לא מילולית) | 2. דפוסים התנהגותיים חזרתיים וצורך בטקסיות (עיסוק אובססיבי בפעילות או תנועות מסוימות וצורך בסדר קבוע) הסימפטומים מופיעים בשנים הראשונות לחיים, ועל פי רוב ניתן לזהות סימנים מסויימים כבר בשנת החיים הראשונה (DSM-5)

האם ידוע מה הסיבות להתפתחות האוטיזם?

פענוח האטיולוגיה של האוטיזם הנו משימה מדעית מורכבת.  מזה כמה עשורים. קיימים לא מעט ממצאים מחקריים המצביעים על גורמים גנטיים, אך ההתייחסות הרחבה היום היא לתחום האפי-גנטיקה, הקשורה גם בהיבטים סביבתיים.בשלב זה לא ניתן עדיין לבודד בין משפיעים גנטיים – סביבתיים ונוירו-התפתחותיים, הקשורים בהיבטים נוירולוגיים.

האם בשנים האחרונות קיימת עלייה בשכיחות האוטיזם?

בשנות השמונים המוקדמות, הסטטיסטיקה הבינלאומית דווחה על שני מקרים של אוטיזם לחמשת אלפים ילדים. בשנות התשעים – עם הרחבת הקריטריונים בספר הדיאגנוסטיקה של הארגון הפסיכיאטרי אמריקאי DSM-IV – להגדרה של PDD )הפרעה התפתחותית מקפת) התרחבה גם קשת המקרים אשר נכנסו לסל זה והשכיחות עלתה לשני ילדים בכל אלף. לסקאלה זו נכנסה גם תסמונת האספרגר אשר העלתה את השכיחות באופן בולט. במקביל עלתה רמת המודעות, כלי האבחון שוכללו וגיל האבחון ירד באופן ניכר. בשנת 2012 הגיעו מימדי תופעת האוטיזם למספרים בהיקף של מגיפה: אחד לשמונים ושמונה ילדים בארה"ב (1:80), אחד למאה ילדים (1:100) בישראל!

כיצד מאבחנים אוטיזם והיכן?

האבחון נעשה על פי כלים מקובלים בעולם בעשור האחרון.

  • הכלי המקובל היום הנו ADOS והוא מתאים לאבחון של ילדים מגיל שנתיים וחצי.
  • מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי משתמשים בדרך כלל בגרסת ADOS לפעוטות וב-CHATT
  • עד גיל שנה וחצי ניתן להשתמש בכלי ESPASI אשר פותח במרכז מפנה ובודק קיומה של הפרעה בהתפתחות הקשר אצל תינוקות.

בארץ מורשים לאבחן בעלי המקצועות הבאים בלבד:

  • רופאים התפתחותיים
  • נוירולוגים
  • פסיכיאטרים לילדים

אבחונים נעשים בתחנות להתפתחות הילד של קופות החולים ובתי החולים. בכל בית חולים בארץ קיים מכון להתפתחות הילד, אלא שעל פי רוב התורים למכון ארוכים מאד וחודשים יקרים מתבזבזים בהמתנה. לפעמים כדאי לבחון אפשרות של אבחון פרטי אצל מומחה בעל ניסיון בתחום, על מנת לא לאבד זמן יקר.

מאיזה גיל ניתן לאבחן אוטיזם?

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בגיל האבחון. בישראל, מאובחנים ילדים בדרך כלל בין גיל שנה וחצי לשנתיים, אך גם גיל זה עלול להיות מאוחר.

  • חשוב לאבחן תינוקות עד גיל שנה וחצי.
  • חשוב להדגיש שהאבחנה מתייחסת להפרעה בהתפתחות הקשר, וזאת משום שהדברים אינם מובהקים בגיל הזה ויש לנקוט במשנה זהירות.

מה היתרון של האבחון המוקדם כל כך?

היתרון של גיל הינקות הנו בגמישות המוח. ב-18 חודשי החיים הראשונים מתקיימת צמיחה מואצת ביותר של נוירונים במוח. נוירונים אלו נבנים למרקם סבוך של תאים השולטים בויסות החושי-רגשי-קוגניטיבי של התינוק. תינוק שנמנע מקשר עם הסביבה הוא ברוב המקרים תינוק מוצף סנסורית שאינו יכול להכיל את ההצפה. בתהליך התפתחות הרגש, אשר משפיעה על יכולות חברתיות ובין אישיות, מעורבות מערכות נוירולוגיות ונוירו כימיות, המשפיעות על הויסות. טיפול בגרייה במינונים התואמים את צרכיו של התינוק, יכול לשנות את יכולת הויסות ואת כל מהלך התפתחותו של תינוק עם קשיים בהתפתחות הקשר.

איך ניתן לדעת שאכן מדובר באוטיזם?

תינוקות נולדים עם היכולת ליצור קשר וניתן להבחין בכך כבר בגיל שלושה חודשים. כשתינוק אינו יוצר קשר, ואינו מגלה עניין בסביבה, יש לבדוק אותו קודם רפואית (בדיקות שמיעה, ראייה). רק כאשר נשללות בעיות רפואיות יש לשקול את בדיקת התפתחות הקשר של התינוק.

חשוב לדעת, שלא כל הפרעה בהתפתחות הקשר תתפתח בהכרח לאוטיזם, אך כל מצב של אוטיזם מתחיל בהפרעה בהתפתחות הקשר!

יש הטוענים שלא ניתן לאבחן בגיל כה צעיר?

במשך שנים רבות, כאשר רואיינו הורים למטרות טיפול ונשאלו מתי הבחינו לראשונה שמשהו אינו תקין בהתפתחות ילדיהם, היו ניתנות בעיקר שתי גרסאות:

  • האחת, "הילד שלנו התפתח באופן רגיל עד גיל שנה ואז החלה רגרסיה".
  • השנייה, "אני הרגשתי מהתחלה שמשהו אינו תקין עם הילד שלי אבל כולם אמרו לי שאני אמא היסטרית"…

לרוב האמהות יש אינטואיציות טובות באשר לתינוקות שלהן וחשוב להקשיב להן. בהרבה מקרים מחכים לאבחנה מובהקת אבל מחמיצים את חלון ההזדמנויות. בסופו של דבר, יש לטפל בתינוק ולא באבחנה. יש גם להביא בחשבון, שאם בחרדה מקרינה את הלחץ על התינוק שלה וזה הופך למעגל קסמים, אשר לא תורם למצב אלא מקצין אותו.

במחקר שנערך במשך עשור במרכז מפנהנבדקו 110 ילדים אשר אובחנו בגילאי 2-3 באוטיזם, באמצעות ניתוח רטרוספקטיבי של תיעוד קלטות וידיאו של חדשי חייהם הראשונים (בזמן שעדיין לא עלה כל חשד לגביהם). בעקבות מחקר זה, נמצאו שמונה סימנים הקשורים לאפיונים של הפרעה בהתפתחות הקשר בשנת החיים הראשונה ואשר יכולה גם במקרים מסוימים להתריע על שלב של פרה-אוטיזם.

מה הם הסימנים המוקדמים לאפיונים של הפרעה בהתפתחות הקשר העלולים להתפתח למצב פרה-אוטיזם?

  • פאסיביות יתר – חוסר בכי, חוסר תנועה, חוסר עניין בסובב – לעתים קרובות התינוק נראה תינוק נוח, אינו מראה סימני מצוקה, רעב וכו'. ישן לילה שלם כבר בחודשים הראשונים. לפעמים הורים חושבים שאם זו בת, זה אכן טבעי כך.
  • פעילות יתר – בכי רב ללא אבחנה של סיבה רפואית, חוסר שקט פיסי – תינוקות שנראים פאסיביים בשנת החיים הראשונה, הופכים לעתים להיות אקטיביים בשנה השנייה לחייהם. מחקרים מצאו שתינוקות שבוכים הרבה בשנת החיים הראשונה נוטים יותר לפתח היפראקטיביות במהלך הילדות.
  • חוסר רצון או התנגדות לאכול/לינוק – לרוב הילדים עם אוטיזם יש בעיות אכילה ברמות שונות: סירוב לינוק, סירוב למעבר לבקבוק, קושי במעבר מאוכל נוזלי לאוכל מוצק, מגוון מאכלים מצומצם, במקרים רבים ניתן לראות את הקושי כבר בחודשים הראשונים.
  • חוסר קשר עין ישיר (קיים קשר עין ישיר עם חפצים) – במשך שנים בדקו בטיפות חלב את קשר העין על ידי מעקב אחרי חפץ. חשוב לדעת שלתינוק עם הפרעה בהתפתחות הקשר אין קושי להסתכל בחפץ אלא בעיני אנשים. תינוקות יוצרים קשר עין כבר בגיל מספר שבועות עד חודשיים. יחד עם זאת, יש תינוקות שזקוקים ליותר זמן בהבשלת תעלות הראייה, וקשר העין שלהם מסתדר בגיל 4-5 חודשים.
  • חוסר תגובה לקול או נוכחות הורה, אין הפניית ראש, חיוך, או מלמול – יש לעשות הבחנה בין חוסר תגובה לקול לבין חוסר תגובה לנוכחות: גם אם תינוק אינו שומע, הוא עדיין מגיב לנוכחות ההורה. בכל מקרה צריכה להיעשות בראש ובראשונה בדיקת שמיעה.
  • רתיעה ממגע של הורה (או כל אדם) – יש תינוקות עם רגישות יתר סנסורית, שהמגע מרתיע אותם. זו בודאי תחושה מאד קשה לאמא או אבא, אבל חשוב לדעת שהתינוק אינו דוחה אותם אלא יש לו קושי אמיתי בתחושת המגע.

* שני הסימנים הבאים אינם מובהקים בהקשר לאוטיזם:

  • התפתחות מוטורית מאוחרת – זהו סימן שאינו מובהק. יש תינוקות עם הפרעה בהתפתחות הקשר שמתפתחים באופן מהיר מבחינה מוטורית, לאחרים יש היפוטוניה- מתח שרירים נמוך, והתפתחותם המוטורית מאוחרת יותר.
  • גדילה מואצת של היקף הראש ביחס לנקודת ההתחלה – במקרים מסוימים של תינוקות אשר התגלה אצלם אוטיזם, נמצא שהם נולדו עם היקף ראש נורמטיבי שגדל בתאוצה מוגברת במהלך השנתיים הראשונות והגיע להיקף ראש גדול יותר מהנורמה. גם סימן זה אינו מובהק ויכול להצביע על תסמונות אחרות.

חשוב לציין שכל אחד מהסימנים האלו יכול לאפיין גם בעיות אחרות שאינן קשורות באוטיזם, לכן יש לערוך בראש ובראשונה בדיקות רפואיות. אם מתגלים לפחות שני סימנים מהנ"ל לאורך זמן, ולאחר שנשללו בעיות רפואיות, יש לבדוק אפשרות של הפרעה בהתפתחות הקשר.

ראה פרטים נוספים

מה ניתן לעשות קיים חשד בהפרעה בהתפתחות הקשר?

יש לבצע קדם כל בדיקה רפואית של התינוק (בדיקות שמיעה, ראייה). רק כאשר נשללות בעיות רפואיות יש לשקול את בדיקת התפתחות הקשר של התינוק.
הבדיקות הנערכות בתחנות טיפות החלב הן חשובות אבל לרוב לאחיות בתחנות טיפות החלב יהיה קושי לזהות בעיה בקשר בזמן ביקור קצר.

הורים שחשים שמשהו לא תקין בהתפתחות הקשר עם התינוק שלהם צריכים לפנות לרופא ילדים התפתחותי.
הורים צריכים לדעת שגם אם הרופא מרגיע אותם, רצוי לבחון מחדש את התינוק שוב לאחר תקופה קצרה.
על ההורים לתבוע את זכויותיהם ולראות מומחים בתחום זה. האבחון המוקדם עשוי לעתים להיות קריטי להתפתחות התינוק.

מדי פעם עולה נושא החיסונים. האם יש קשר בין חיסונים בינקות לאוטיזם?

במחקרים עדכניים שנערכו בעולם לא נמצא כל קשר בין מתן חיסונים לתינוקות ואוטיזם.

לפני למעלה מעשר שנים התפרסם מחקר באנגליה בדבר הקשר בין חיסונים לאוטיזם וזאת בעיקר בשל מרכיבי הכספית הנמצאים בקוקטיל החיסונים. כעבור מספר שנים הסתבר שהמחקר הוטה בכוונת תחילה והחוקר נתבע משפטית והודה בכך. אך העניין כבר חולל סערה גדולה בקרב הורים ואנשי מקצוע. יתכן שתינוקות במצבים של פרה דיספוזיציה רגישה יכולים במצבים די נדירים להיפגע מחיסונים בתופעות של חום גבוה, פרכוסים או פגיעות נוירו פיזיולוגיות אך אלו אינן קשורות לאוטיזם.

בישראל קיימת קבוצת בקורת בקהילה החרדית הקיצונית אשר בה לרוב לא מחסנים את התינוקות, ומסתבר ששכיחות מקרי האוטיזם בקהילה זו אינה פחותה.

ויסות תחושתי הנו מושג ששומעים אותו הרבה – מה משמעותו?

אחת הבעיות המרכזיות באוטיזם היא חוסר אינטגרציה בין המערכות האחראיות על תחושה סנסורית, קוגניציה, רגש ותפישה. בעבר הייתה תפישה שבאוטיזם יש חסך תחושתי, היום אנו מניחים שקיימת דווקא הצפה תחושתית היוצרת חוסר איזון וגורמת לבלבול וחרדה. בגיל הינקות עדיין ניתן להשפיע על הויסות התחושתי באמצעות גרייה מבוקרת על פי הצרכים של התינוק. אחת הבעיות השכיחות בחוסר הויסות הנה בעיית אכילה.

מתי ניתן להבחין בבעיית אכילה שאינה סירוב לאכול נקודתי?

במהלך החודשים הראשונים של שלב הויסות הנוירו-פיזיולוגי בחיי התינוק, ההזנה משמשת כלי מרכזי בפיתוח יכולת התינוק לויסות עצמי: פיזי, רגשי וקוגניטיבי.

פעוטות רבים המאובחנים בספקטרום האוטיזם סובלים מהפרעות אכילה. שיבושים בהרגלי תזונה מתפתחים כתוצאה מאי ויסות חושי, סנסורי ורגשי. פעוטות רבים מסרבים לעבור לאוכל מוצק, לעתים פוחדים ממרקם של מזון מסוים, מצבעו, מן התחושה הנוצרת בחלל הפה, מהיעלמותו לאחר פעולת הבליעה ומפעולת הלעיסה המשנה את מצב הצבירה של המזון. לאן נעלם האוכל? נושא זה קשור בפוביות המאפיינות את תופעת האוטיזם. מאוחר יותר יתכן גם קשר ישיר לפחד מעשיית הצרכים בשירותים.

להרגלי האכילה יש גם משמעות מיוחדת בתוך המערכת המשפחתית הן הגרעינית והן הבין-דורית. אכילה והזנה הנם מרכיב ראשוני בהתהוות מערכת יחסי הגומלין המשפחתית. ההנחה היא שעקב ראשוניות הצורך באכילה והמרכיבים התקשורתיים המעורבים בה, חרדות בסיסיות מחריפות במעגלים אובססיביים לתחומי תפקוד אחרים.

במחקר רב שנים שנעשה במרכז מפנה ובדק ילדים מישראל ומארצות אחרות, הצביעו הממצאים על קורלציה עקבית בין שיפור בהרגלי אכילה, לבין שיפור בתפקודם ההתנהגותי ובתחומי ההתפתחות האחרים.כאשר חל שיפור בהרגלי האכילה, חל שיפור גם בתחומי תפקודם ההתנהגותי ובתחומי העניין אותם מגלים הילדים. ככל שילד נחשף למגוון רחב של מאכלים והחל להתגמש יותר בטעימתם, נצפתה גם הרחבה בעניין שגילה כלפי הסביבה, בהרחבת אופני המשחק ובהנאה בקשר הבין-אישי.

מה ניתן לעשות כדי לשפר את הרגלי אכילה?

הפרעות אכילה באוטיזם הן אוניברסאליות. תינוק שאינו אוכל יוצר מתח אצל ההורים, החרדה מתגברת והופכת לנושא מרכזי. חשוב לדעת שהקושי באכילה – לאחר שנבדק ונשללה בעיה פיזיולוגית – הנו שילוב של חוסר ויסות סנסורי וחרדה, ולכן יש להפחית מתח. הבעיה הנפוצה ביותר בה נתקלים הורים לילדים עם הפרעה בהתפתחות הקשר, הינה המעבר בין מזון נוזלי למוצק, מה שקורה אצל רוב התינוקות לכל המאוחר סביב גיל שנה. לעתים זהו תהליך שצריך מעט יותר סבלנות. הארוחה צריכה להיות מהנה. התינוק צריך לעבור תהליך הדרגתי של הסתגלות אבל חשוב לא לוותר על כך מפני שקשה לו. הויתור הוא הדרך הקלה גם להורים וגם לתינוק, וככל שהוא גדל זה נעשה קשה יותר לשינוי, והופך להפרעת אכילה של ממש.

חשוב לדעת:

  1. פעוט עם בעיית רגישות סנסורית או חרדות לא מנסה לאכול משהו חדש אם הוא לא מספיק רעב.
  2. ילדים לא מרעיבים עצמם למוות לטווח ארוך. עדיף לדלג על ארוחה או שתיים ולא למהר לתת את הבקבוק כתחליף. הרעב מכריע בדרך כלל.

כיוון שזהו תהליך לא פשוט, מומלץ לקבל ליווי של איש מקצוע בתחום הפרעות אכילה.

עוד על מפנה...

קבל מידע נוסף